top of page

כיצד נרתום את הילד ללמידה?


הורים/מורים רוצים שהילד ילמד מבלי שתצטרכו להתווכח איתו?

באופן טבעי אנשים נרתמים למשימה או נמנעים ממנה לפי מידת ההנאה שלהם. ההרגשה החיובית של התלמיד כלפי הלמידה תאריך את הזמן בו הוא משקיע בלימוד וגם תשפר את איכות הלמידה. אנו רואים זאת בעולם התעסוקה. כאשר האדם בוחר לעסוק במקצוע אותו הוא אוהב , הוא משקיע שעות רבות ומאמץ רב ומבחינתו הוא לא עובד אפילו יום אחד. חברות הייטק מובילות כגון גוגל ופייסבוק משקיעות משאבים על מנת ליצור סביבות עבודה נוחות שיגרמו לעובד ליהנות ממקום עבודתו. השיקול שלהם כלכלי, ומבוסס על ההבנה שעובד שנהנה יותר יעבוד יותר זמן ויגיע לתוצאות טובות יותר. מה שנכון להייטק נכון גם לכתה ולבית.

כשבודקים את הדברים לעומק, מוצאים שגורמים רבים המייצרים הנאה אינם דורשים השקעה כספית וכל מורה /הורה יכול ליצור אותם בעצמו.

חיוך- למידה המשלבת מאור פנים וחיוך מביאה את הילד באופן טבעי לרצות להתחבר לאדם המלמד ודרכו לחומר הלימוד. מחקרים שונים מעידים על כך שגם אם יוזמים חיוך באופן מאולץ, תוך זמן קצר משתלטת על הגוף תחושה נינוחה ושלווה יותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבזמן שאנו מחייכים משתחררים במוח אנדרופינים המרגיעים ותורמים להרגשה טובה ובכך מורידים את רמות הלחץ שהאדם חווה.

אווירה- לימוד שנעשה בסביבה רועשת או, בלחץ של זמן ומשלב בתוכו מבחנים רבים כדי להגיע לתוצאות גבוהות, יעלה את הסיכוי להימנעות משיתוף פעולה מצד הילד , גם אם חומר הלימוד מעניין כשלעצמו. תארו לעצמכם מצב, בו אתם צופים בסרט מעולה ומסביבתם רעשי רקע. וכל רגע השותף שלכם לצפייה עוצר את הסרט ובודק שאתם מבינים . כדי להגדיל את שיתוף הפעולה מצד הילד יש לשים לב ליצירת זרימה בלימוד ואווירה נינוחה.

טקסים- יצירת מצבים בהם שמים במרכז את התלמיד/ הילד ומציינים את הערכה כלפיו , יוצרים אצלו מוטיבציה חיצונית. הטקס מהווה עבורו יעד להשגה ולאחריו נשאר אצלו טעם של הצלחה. אין צורך להגזים בהפקות ענק , הטקסים בבית גם אם נעשים בצורה אינטימית לדוגמא: לאחר תקופה של למידה ועמידה במשימות שנקבעו ,ארוחת ערב חגיגית של ההורים והילד ומתנה קטנה עם מספר מילות ברכה, תעשה את העבודה והתחרט בזיכרונו של הילד. חשוב שהטקסים יציינו את ההשקעה ולא יהיו תלויים בציון המבחן או התעודה.

יחס כבוד- בהליך הלמידה עלול ליווצר מצב של חוסר כבוד בין המלמד והלומד , שלא בכוונה , אלא מעצם הסיטואציה בה המלמד מגיע מתוך תחושה של בעל הידע . כאשר מנגד הילד נמצא במצב נחות , המתעצם כשהילד מתקשה בהבנת הנלמד פעם אחר פעם. תגובת המבוגר צריכה להיות עניינית ומקצועית. אמירות כגון ; איך אתה לא מבין זה פשוט ? הסברתי לך ואין סיבה שלא תבין , יפגעו בכבודו של הלומד ויצרו אצלו תחושה של חוסר מסוגלות. לא פעם הסיבה לאי הבנת הלומד את הנושא הנלמד) קשורה לאיכות ההוראה של המלמד. בכל מצב בו הלומד מתקשה יש לכבדו ולנתק בין יכולותיו השכליות לקשייו בהבנה , לא כצעד טקטי , אלא מתוך אמונה שכך הם הדברים.

לסיכום, אם אתם רוצים לגייס את ילדכם ללמידה , שימו לב לגישה בה אתם נגשים אליו. לאווירה בסביבת הלמידה ולתגובות שלכם כאשר הוא מתקשה וכמובן תזכרו לציין את הערכתכם כאשר הוא לומד כראוי.

bottom of page